פגות ודם טבורי
בארץ 8.5% מהלידות הינן של פגים. עפ"י מחקרים רפואיים, בלידת הפג קיים סיכוי גדול מהרגיל לבעיות רפואיות עתידיות. תאי גזע, ממקור דם טבורי עשויים לשמש בעתיד לטיפול בחלק מהמחלות והבעיות הרפואיות.
פג הוא תינוק, אשר נולד לפני השבוע ה-37 להריון או כאשר משקלו בעת הלידה הינו מתחת למשקל 2.5 ק"ג או כאשר משקלו אינו תואם את גיל ההריון. מרבית הלידות הרגילות מתבצעות סביב השבוע ה-40 של ההריון.
מאחר והלידה מתבצעת לפני המועד (שבוע 40), ולפני סיומה של התפתחותה של מערכת החיסון ושאר מערכות גופו של התינוק, הפג יהיה רגיש יותר למחלות וסיכונים בריאותיים שונים, כגון: פיגור שכלי, בעיות ראייה ושמיעה, בעיות במערכת הנשימה , בעיות עיכול, שיתוק מוחין, בעיות קשה וריכוז, בעיות מוטוריות, מחלות לב, בעיות בהתפתחות/ גדילה מואטת, מומים גופניים שונים וכן צהבת וזיהומים שונים.
ממתי נחשב העובר ליצור חי? (מבחינת הגדרת בית החולים)
בדר"כ הטיפול מיועד לתינוק, אשר נולד בשבוע ה-25 לפחות, במשקל 400-500 גרמים, משום שהוא בעל יכולת לשרוד. מתחת לזה סיכויי ההשרדות הם קטנים.
למרות שידוע מספר רב של גורמי סיכון העשויים לגרום להולדת פג (פירוט בהמשך), עדין לא ידוע מה הם הגורמים לכמעט חצי מלידות הפגים. לעיתים ממליצים הרופאים להפיל בצורה מלאכותית, וזאת מכיוון שלידה מוקדמת מסוכנת גם לאם וגם ליילוד, וקיים חשש רב כי התינוק לא ישרוד.
כיום לאחר שנים רבות של מחקר גדלה מאוד הבנתנו את הבעיות בפג ועם פיתוחים טכנולוגיים, קיימים פחות סיכונים לחיי הפג. כתוצאה מכך, אחוז הפגים, אשר מתים ירד משמעותית, אך לעומת זאת, אחוז הפגים בשנים האחרונות, אשר נולדים רק הולך וגדל ובדרך כלל התפתחותו העתידית של הילד נפגעת במידה זו או אחרת.
על פי הסטטיסטיקה בארץ כארבעים אחוזים מהמשפחות הינן בעלות פוטנציאל ללידת פג ואכן 8.5% מהלידות הינן של פגים (עפ"י לשכה מרכזית לסטטיסטיקה שנת 2007).
חלק מגורמי הסיכון להולדת פג:
- הריונות בעלי מספר עוברים (תאומים, שלישייה וכו') נמצאים בסכנה גבוהה ללידת פגים.
- נשים מתחת לגיל 18 או מעל גיל 35 הן בסיכון גבוה יותר ללידת פגים. חלק מההריונות אשר מאובחנים כהריון בסיכון גבוה.
- רעלת הריון
- שימוש קבוע באלכוהול, סמים ותרופות מסוימות.
- אם בעלת היסטוריה של לידות פגים, או של הריונות שהסתיימו בהפלה.
בעיות ברחם ובצוואר הרחם.
טיפול:
עם תום הלידה מובא הפג למחלקת טיפול נמרץ בפג וביילוד, בה הוא מקבל טיפול מיוחד ע"י מומחים. במחלקה זו נשמרים התינוקות במתקנים הנקראים אינקובאטורים. מתקן זה הוא מעין עריסה סגורה, שמטרתה לדמות את סביבת התפתחותו הטבעית של התינוק בבטן אמו. השארות הפג באינקובאטור תתרום לגדילתו ולחיזוקו.
קיימות שתי דרכי טיפול עיקריות בפגים:
- השהיית הלידה כמה שניתן
- היערכות ללידת הפג לפני המועד.
בדרך כלל נוהגים להשתמש בשתי הדרכים גם יחד. הרופאים מנסים לעכב את הלידה כמה שניתן, ולהיערך ללידת הפג ולדאוג, שסיכויי השרדותו יהיו גבוהים.
כפי שהסברתי קודם לכן, לא תמיד ניתן לעכב את הלידה המוקדמת ואז עלול לקרות מצב שבו מערכות גופו אינן מפותחות מספיק. למשל: מערכת הנשימה או מערכת העיכול. במקרים כאלה יקבל התינוק באינקובאטור אספקת חמצן ומזון לתוך הוריד, בהתאם לצרכיו.
ליציאת התינוק לעולם בגיל מוקדם כל כך יש השלכות לעתידו גם אם הוא שורד. כשיגדל, עלולות התפתחותו הגופנית או השכלית של התינוק להתעכב.
פגות ודם טבורי
כפי שתיארתי בבלוג בחלקיו השונים, תאי גזע, שמקורם מדם טבורי של היילוד עשויים לשמש בעתיד לטיפול במגוון רב של מחלות ובעיות רפואיות. כך גם במקרה של הפג שבלידתו גלום סיכוי גדול מהרגיל לבעיות רפואיות עתידיות, קיימת סבירות שיוכלו לטפל במחלותיו (במידה ויתפתחו ו/או במחלות האם, אשר היוו סיבה ללידת הפג) באמצעות תאי גזע מהדם הטבורי שלו. בחלק מהמחלות, שהפג יכול לפתח נערכים ניסויים קליניים. למשל במחלות לב, בעיות גדילה, מחלת ראות כרונית (BPD), רטינופיה (ליקוי ראייה), נמק במעי ועוד.
לקריאת מאמרים נבחרים:
יש לך שאלה? תגובה שברצונך לכתוב?
שלחי אלינו בטופס למטה את שאלתך/ תגובתך:
⇐ האתר אינו מתחייב לפרסם כל חוות דעת אלא לפי שיקול דעתו הבלעדי.