המעלה הגדולה במאגר ציבורי היא, שכאשר מגיע חולה, הזקוק בדחיפות לתרומת דם טבורי, עם נתוני סיווג הרקמות שלו, ונמצא כי בבנק דם טבורי קיימת מנת דם התואמת במידה רבה לדמו, ניתן באופן מיידי להעניק לחולה את מנת הדם ללא צורך לחפש את התורם של מנת הדם ולהטריח אותו לעבור סדרת בדיקות וטיפולים, וזאת עוד לפני שנלקחת ממנו התרומה המיוחלת כפי שמבוצע היום.

הסטטיסיקה כיום הינה כי בישראל למעלה מ-700 איש נזקקים מדי שנה להשתלת מח עצם. הסיכוי למציאת תורם מתאים בקרב בני המשפחה נע בין 25%-40%. לחלק מהחולים נמצאים תורמים במאגרים, ואילו כ-150 איש נמצאים כרגע במאבק על חייהם, כיוון שלא נמצא להם תורם מתאים.

לעיתים, בלית ברירה, משתילים הרופאים מנות עם רמת התאמה נמוכה, דבר שנותן לחולה סיכוי קלוש לשרוד. במאגר העולמי, רק ל-76% מהחולים נמצא תורם מתאים. אצל היהודים, כיוון שמדובר בקבוצה אתנית קטנה יחסית, מלאכת מציאת התורמים היא הרבה יותר מסובכת. מצבם של יהודים יוצאי אירופה הרבה יותר טוב ממצבם של עולים ממדינות ערב או צפון אפריקה. בעוד שליהודים ממוצא אירופאי ניתן למצוא תורמים, הסיכוי שיהודי ממוצא ספרדי ימצא תורם הוא הרבה יותר קטן. עבור אנשים שנולדו מנישואי תערובת בין אשכנזים לספרדים, הסיכוי למצוא תורם שואף לאפס. לאור כל הנתונים הללו, ברורה הסיבה, שכל כך חשובה התרומה של דם טבורי בעיקר לילדים מהורים ממוצא ספרדי וממוצאים מעורבים. המאגרים הציבוריים כיום בבתי החולים בישראל, משוועים לתרומות של דם טבורי. עלות האיסוף, הבידוק והשימור של כל מנה היא כ-1000 דולר. מנת הדם שנתרמת ע"י היולדת תישמר במאגר הציבורי עבור כל מי שיזדקק לכך, והיולדת לא נדרשת לתשלום כל שהוא עבור הטיפול ושימור הדם. זאת בשונה מחברות מסחריות העוסקות בתחום למטרות עסקיות.

חשוב לומר, כי ישנן השגות גם לגבי השימוש הרפואי הפרטי בדם הטבורי. הכמות אשר נשאבת מחבל הטבור היא יחסית קטנה. בין cc80–cc100, כמות זו מספיקה לאדם במשקל של כ-45 ק"ג. אדם מבוגר (במשקל ממוצע של כ-70 ק"ג) לא יוכל להשתמש בתרומה הזו בלבד. קיימת אמנם אופציה נוספת, להשתיל משני חבלי טבור (בעתיד ארחיב על אפשרות זו), אבל גם היא על-פי רוב לא מצליחה.

סוגיה נוספת ומרכזית יותר נוגעת לסוגיית ההשתלה העצמית. למרות שבהשתלה כזאת מדובר על התאמה מלאה, עדיין מדובר בסוגיה מאוד בעייתית. במקרים רבים, לא ניתן להשתמש בהשתלה עצמית, וזאת משום שלא תמיד יודעים איזה מחלות נמצאות בדם הטבורי הזה. קיימים מחקרים אשר מצביעים על כך שאם, ילד חלה בלוקמיה סביב גיל ארבע, סביר להניח שכשהוא נולד כבר היו בדמו את התאים הנגועים, כך שלא הילד ולא משפחתו יוכלו להשתמש בדם הטבור.

בנק הדם הטבורי הצבורי הישראלי, בראשות מגן דוד אדום ובשיתוף פעולה עם בתי החולים הדסה, וולפסון, סוראסקי, סורוקה ואחרים משמש כבנק דם טבורי לאומי צבורי להצלת חייהם של חולים השייכים למיעוטים הגנטיים השונים בישראל ושל חולים יהודיים ברחבי העולם. הבנק זמין ונגיש לכל חולה באשר הוא, ללא קשר למצבו הכלכלי.

לקריאת מאמרים נבחרים:

הסדר קופות החולים להוזלת עלויות בשימור דם טבורי
ההבדלים בין בנק דם טבורי פרטי לציבורי
יתרונות וחסרונות הדם הטבורי